קפה ומאפה במכס

רקע

בימים אלה (7.5.23), דחה בית משפט השלום בנתניה תביעת יבואן נגד רשות המכס, בעניין סיווג מכס של מכונות בתעשיית האפייה (1).

היבואן טען כי מכונות אלה משמשות להכנת חומר גלם קפוא ולא לחימום/אפייה עצמה. בית המשפט קבע כי גם מכונות כאלה הן חלק מתעשיית האפייה, והיו חייבות במכס.

מה היה סיפור המקרה?

היבואן ייבא לישראל מכונה לחיתוך לחם וכן מערבל תעשייתי, וסיווג אותם בפרט 84.38-1090 לצו תעריף המכס, המתייחס ל:

"מכונות שלא פורטו בפרק זה, להכנה או לייצור תעשייתי של מזון או של משקה.. מכונות למאפיה ומכונות ליצור מקרוני, ספגטי או מוצרים דומים - אחרות".

יבוא טובין בפרט זה היה פטור ממכס.

רשות המכס דחתה את הסיווג המוצהר וקבעה את הסיווג בפרט 84.38-1010 לצו תעריף המכס, המתייחס ל:

"מכונות שלא פורטו בפרק זה, להכנה או לייצור תעשייתי של מזון או של משקה.. מכונות למאפיה ומכונות ליצור מקרוני, ספגטי או מוצרים דומים - המיוחדות לתעשיית האפייה".

יבוא טובין בפרט זה היה חייב נכון לאותו המועד במכס בשיעור של 12%.

בשל כך, נאלץ היבואן לשלם סכום מכס של כ-180,000 ש"ח והגיש תביעה להחזר הסכום.

היבואן טען כי הוא אינו עוסק בתחום האפייה, אינו מחמם בצק, אלא בייצור בצקים קפואים שהם חומר גלם לתעשיית האפייה. בהתאם לכך, טען היבואן כי המכונות שיובאו אינן משמשות לאפייה, כי אם לערבוב בצק ולייצור חומרי גלם קפואים, וכי הן אינן מיוחדות לתעשיית האפייה.

היבואן טען כי בדיון משפטי בתיק אחר בבית דין לעבודה, נקבע בעניינו כי הוא אינו עוסק בתעשיית האפייה, ויש ליישם החלטה זו גם כאן.

רשות המכס טענה מנגד, כי מדובר במכונות מובהקות המשמשות לתעשייה האפייה, שכן הן משמשות להכנה ועיבוד של בצק לצורך הכנת דברי מאפה. רשות המכס הוסיפה כי תעשיית האפייה אינה רק חימום בצק, כי אם כל הפעולות הנדרשות לצורך הכנת דברי מאפה. רשות המכס טענה כי משמעות הביטוי "מיוחדות" הוא שימוש עיקרי, תנאי המתקיים כאן.

מה פסק בית המשפט?

ראשית, דחה בית המשפט את טענת היבואן להסתמכות על פסק-דין שניתן בבית הדין לעבודה. בית המשפט קבע כי מערכת השיקולים בתיק בדיני עבודה שונה מזו של תיק מיסוי, ואין רלוונטיות למקרה הנוכחי.

בית המשפט הוסיף כי אין מחלוקת שהמכונות הללו הן חלק מקו יצור של דברי מאפה, שכן הן משמשות להכנת בצק שהוא חומר גלם בתעשייה, אף אם המכונות אינן משמעות לחימום ולאפייה עצמה.

בית המשפט הוסיף כי גם מאפיות אשר מחממות את המוצרים, נדרשות למכונות דומות כדי להכין בצק בעצמן, אם אינן רוכשות אותו מצד ג', ועל כן אין ספק כי מדובר במכונות שהן חלק מתעשיית האפייה.

בית המשפט הוסיף כי המכונות הנדונות הן מיוחדות לתעשייה האפייה במשמעות פרט 84.38-1010, שכן השימוש העיקרי בהן הוא לתעשייה זו. בית המשפט דחה את פרשנות היבואן, כאילו פרט זה מתייחס רק לחימום, לאפייה עצמה.

עוד ציין בית המשפט, כי על פי דברי ההסבר של המכס העולמי לפרט 84.38, בפרט זה לא ניתן לסווג תנורי אפייה. על כן, קבע בית המשפט, כי טענת התובעת שתנורי אפייה הם הטובין המיוחדים לתעשייה האפייה שבפרט 84.38-1010, תגרום לכך שפרט זה יהא ריק מתוכן ולא יסווגו בו טובין. כמו כן, בדברי ההסבר נאמר שפרט זה כולל גם מכונות להכנה של חומרי גלם שאינה האפייה עצמה.

בית המשפט זקף לחובת היבואן גם את שם החברה, "עמית דברי מאפה", וראה בכך חיזוק לכך שאפילו היבואן עצמו, רואה עצמו כחלק מתעשיית האפייה.

בית המשפט קבע גם, שאמנם הטובין כיום פטורים ממכס בשל הוראת שעה זמנית משנת 2022, אבל אין בכך בכדי להשפיע על היבוא שהיה בשנת 2020.

על כן, נדחתה התביעה והיבואן חויב בהוצאות משפט של 12,000 ש"ח, סכום זה נפסק על הצד הנמוך בשל כך שהצדדים הסכימו לא לקיים דיון הוכחות, אלא להכריע על סמך החומר הכתוב.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

נראה כי הצדדים ניסו לצקת פרשנות לשאלה, מהי מכונה המיוחדת לתעשיית האפייה. בעוד שהיבואן טען כי משמעות הביטוי היא רק פעולת האפייה עצמה (החימום), רשות המכס טענה לפרשנות מרחיבה יותר, כי תעשייה זו כוללת גם הכנת חומר גלם שבשלב מאוחר יותר, ייאפה.

נראה כי הסכמת היבואן לסיווג המכונות בפרט 84.38-10, כאשר המחלוקת היא רק לגבי הספרות השביעית והשמינית בסיווג (האם 84.38-1010 או 84.38-1090), עמדה בעוכריו. שכן, כבר כותרת פרט 84.38-10 מתייחסת ל: "מכונות למאפייה". אם היבואן טען, כי הוא עצמו אינו חלק מתעשיית המאפייה, נראה כי טענה זו עומדת בסתירה מסוימת להסכמתו, לסווג את המכונה תחת "מכונות למאפייה".

כמו כן, היבואן טען לסיוג שיורי, כוללני, מכונות אחרות, בעוד רשות המכס טענה לפרט מכס ספציפי, וכידוע, אם לא ניתן לשלול את הפרט הספציפי, הפרט השיורי, נופל.

הפניות:

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי